מאת טלי ארבל, עתונאית אופנה ודוגמנית.

ממרום גילי וניסיוני כאשה פלאסית (לפרקים יותר או פחות), סטייליסטית אישית לשעבר, ועיתונאית אופנה ודוגמנית בהווה שמלבישים אותה על סטים מקצועיים - אני שמחה לחלוק אתכן אחיותיי השופעות והמקומרות, כמו גם קוראות מכל קשת הגופים, את האני-מאמין שלי בכל הנוגע לאותה דילמה נצחית עמה מרביתנו מתמודדות בשלב כזה או אחר בחיים: איך נשים מלאות צריכות להתלבש? או, איך להתלבש נכון לפי מבנה הגוף שלי?

״כל בגד יכול להחמיא לכל אישה״ אמרה אף אחת אף פעם, נכון? אבל אני מבקשת להציע נקודת מבט קצת אחרת. אז מיד ניגשת אל הטיפ הראשון שארצה להציע לכן לאמץ, והיחיד שלמעשה באמת חשוב בבואנו לנסות לפתור, או דווקא לסתור, את הדילמה כנזכר לעיל; הגיע הזמן שנעיף את "חוקי האופנה" מהחלון, את כל אותן מחשבות ותפיסות דימוי גוף מקבעות אשר מגדירות (מבלי שביקשנו) אילו בגדים נשים מלאות יכולות או לא יכולות ללבוש. "איך להתלבש" או "מה יחמיא" צריך להיות בעיקר בעיניי המתבוננת – קרי, בעיני עצמנו. בהמשך ישיר לכך, מעולם לא הייתי חסידה, בלשון המעטה, של קטלוג מבנה הגוף הנשי באמצעות פירות, אותיות ושאר ירקות. אנחנו הרבהיותר מגוונות מזה ליידיז, מה גם ונשים רבות כלל לא מצליחות לזהות את מבנה גופן בתוך הקטגוריות המגבילות הללו (מתפוח, אגס ועד A או O).

ובכל זאת, כמובן שלא אשאיר אתכן לבד במערכה. אז מה כן עובד לטעמי בכל הקשור לגזרות שפוגשות בצללית נשית מלאה? ובכן, שמירה על פרופורציות של שליש ושני-שליש כשאנחנו מתלבשות הוא מקום טוב להתחיל בו, על אף שגם את זה אני נהנית לסתור ולאתגר לא אחת (חיוך, קריצה). לצורך העניין "נקצר" את החלק העליון של הגוף מכתפיים עד מותניים כך שיהווה שליש, ומנגד "נאריך" מהמותניים כלפי מטה לכדי שני-שליש. בכדי להמחיש,למכנסיים או לחצאית ארוכה עם מותן גבוהה צוותו חולצה יחסית קצרה, כזו שעוצרת מקסימום בקו הירכיים. לחילופין, אפשר פשוט לתחוב את כולה/חלקה לתוך המכנסיים. מה שמיד מוביל אותי אל הטיפ השני: עשי לך פרופורציות.

מבחינתי, ואם כבר בהתאמת בגדים עסקינן, מותן מודגשת זו אהבת אמת. אני תמיד בעד להפנות את הפוקוס אל החלק הכי צר של המותניים, זאת על ידי בחירה בשמלות או מכנסיים שמעוצבים בגזרות קרובות אל הגוף וחובקות חמוקיים, כאלה שחוגגות נשיות. יעלה ויבוא: טייץ ריבס שחור - המדובר בטייץ סקיני ארוך בגזרה גבוהה, עשוי בד ריב גמיש ואורז, שכשלבשתי אותו אכן חשתי 'נוחות יוצאת מגדר הרגיל', אבל גם נשית וסקסית. כפריט לבוש שנוי במחלוקת שנתפס בעבר כביג נו נו אופנתי, בעונות האחרונות הטייץ עושה קאמבק לוהט בחסות סלבריטאיות ואושיות אופנה שמאמצות אותו לחיקן, ואף מפציע על מסלולי בתי אופנה מהנחשקים בעולם (מוגלר וורסצ'ה).גם אני בהחלט נהנית מדי פעם לארוז את עצמי בטייץ נעים שיהיה סופר שימושי במלתחה.

בד בבד, אל תוותרו על סילואטות אוברסייז, שגם עושות מדהים לגוף ואף יקפיצו את הסטייל שלכן לרמה הבאה. והיי, תמיד אפשר להוסיף חגורה. בדיוק מכל הסיבות הללו, מגרש המשחקים שמצאתי פה, באלמביקה, הוא מאוד מאפשר ורחב, כך שכל אחת תוכל לבחור על פי העדפתה וסגנונה האישי מה מתאים למבנה גופה, או בכלל מההיא אוהבת ללבוש; גזרה משוחררת או צמודה, ישרה או דווקא מתרחבת, בדים שאוספים או קלילים ונשפכים. רק אתן מחליטות מה מחמיא לכן ובעיניכן. בסופו של יום, זה גם עניין של אטיטיוד, יעני גישה, כמו גם כיצד אתן תופסות את עצמכן? מה הלך הרוח שלכן ביום ספציפי? מה תבחרו לשדר כשתצאו אל העולם?

טיפ שלישי: נפחים והדפסים הם לא האויב. השילוב של שחור ולבן בתצורת "קולור בלוק" (משמע: חולצה שחורה פוגשת במכנסיים לבנים, או להיפך) הוא קלאסיקה שתמיד מנצחת, אך באלמביקה השכילו לקחת את זה צעד שיקי אחד קדימה שנוכח גם בקולקציית URBAN לחורף 2024 – שמלות, חולצות ומכנסיים שחורים, משוחררים אך סופר מחמיאים, משמשים כקנבס שקט עליו מככבים נפחים ורצועות בד. אלה, האחרונים, מתהדרים להם בפרינט מפוספס או בנקודות פולקה בשלל גדלים, בין אם זה על כיסים אקסטרה נדיבים או רק בנגיעה על השרוולים.

ניתן לראות כיצדשמלת אורבן חמודה פסים המלווה את הגוף באזור הכתפיים והחזה,ואז הולכת ומתרחבת מהמותן כלפי מטה לכדי צללית בלון עדינה - יפה ומחמיאה על נשים בשלל מידות (עלי מידה 2). אז אני פה להזכיר כי, אין מה לחשוש מצלליות או מאלמנטים מפוסלים, אלה דווקא יוסיפו ממד מענין למערכת הלבוש, אלמנט של הפתעה מתקדמת אופנתית אם תרצו. וכמו תמיד באופנה או בטרנדים, הסוד הוא באיזונים. אבל זה כבר לכתבה הבאה קוראות יקרות.

תחמלי ותחגגי את עצמך, יהיה הטיפ הרביעי והאחרון שלי. דימוי גוף הוא התמונה של גופנו שאנו יוצרות במוחנו, הדרך בה אנחנו תופסות את בבואתנו במראה. המושג הוא גמיש, נבנה מהתנסויות גופניות ונפשיות וגם מהתייחסות הסביבה כלפינו לאורך השנים. רבות מאיתנו (myself included) תרגלו מנטרה עצמית ארסית לאורך השנים. "אני חייבת להסתיר את הבטן שלי "," אין סיכוי שחושפת זרועות נוראיות כאלה "," זה בחיים לא יתאים לי, אראה גרוע", ועוד מאותו הז'אנר. אנחנו מתמסרות למנטרות מעין אלה שהופכות עד מהרה לאמת מוחלטת לכאורית, כשבפועל הרבה פעמים מדובר לא יותר מאשר תפיסה עצמית מעוותת של גופנו, וללא שום חמלה עצמית. נשים חומלות לעומת זאת מצליחות להסתכל על עצמן בפרספקטיבה בריאה, הן מבינות שכל אישה מתמודדת עם חוסר מרוצות ממאפיינים פיזיים ובכלל רגשות שליליים, אך הן לא מתעכבות על זה באובססיביות. קבלה עצמית אינה תלויה בדבר מלבד המשקפיים שאנו בוחרות להרכיב כשמביטות על/לתוך עצמנו. ואני אומרת, הגיע הזמן להסיר את המסך האפרורי מעל עינינו ולהרכיב זוג משקפיים בהירות יותר, אופטימיות (עד כמה שניתן בימים מורכבים אלה).

ובדיוק כאן נכנסת אל התמונה הגר אלמביק, מעצבת האופנה והבעלים, שעיצבה לקיץ 2024 את קולקציית URBAN -
קולקציה ורסטילית, יפה, נוחה ומכילה המתאפיינת באסתטיקה מונוכרומטית פיסולית משהו.
כל שנותר לכן הוא להתנסות עמה ולהנות מעצמכן בתוך הבגדים. החיים שבריריים מדי ואחרי הכל, אופנה נועדה להיות מסע מהנה בסך הכל של אקספרימנטים, תעוזה וביטוי עצמי. אני מזמינה אתכן לתייג אותנו באינסטגרם כשאתן לובשות שחור-לבן גרסת אלמביקה - @tali_arbel  @alembika. לכו תדעו, אולי הלוקים שלכן ישותפו בסטורי של בית האופנה!